בנם של הדס שרייבמן ואליהו דורון איטון. נולד ביום כ"ד בסיוון תשנ"ז (29.6.1997) בכפר סבא. אח גדול לקורן.

לאחר גירושי הוריו, נישאה אימו לעמיר שרייבמן ונולדה להוד אחות קטנה: מיכל. עמיר היה להוד ולקורן כאב וגידל אותם באהבה מילדות. גם אביו נישא בשנית, ונולדו אחיו הקטנים: אביתר ושגיב.

הוד היה נשוי ליובל.

בשנות הילדות גדל הוד (הודי) באלפי מנשה, אך חזר לכפר סבא ולמד בחטיבת "בר לב" ובתיכון "גלילי" בעיר.

נער חייכן ומלא קסם, סקרן ושנון בעל חוש הומור ייחודי, הרפתקן ונועז, אוטודידקט. מילדותו קרא והעמיק בסיפורי ההיסטוריה, תנ"ך, מיתולוגיה יוונית וסיפורי גבורה, החל מ"המלך ארתור" ועד מנהיגים צבאיים ולאומיים בני ימינו.

כל ימיו שילב והקיש בין עבר להווה, הגדיר את ראייתו ותפיסתו החברתית על בסיס ידיעותיו.

הודי ניחן בכישרון ציור וכתיבה ונהג לאלתר בנגינה ובמשחק. אהב להאזין לסגנונות מוזיקליים שונים ורחבים והשתעשע במשחק ובכתיבת מערכונים עם חברו הטוב.

היה חובב ספורט בתחומים שונים, שיחק כדורעף במסגרת מגמת הכדורעף בתיכון ובמועדון בעיר. הרבה לטייל בארץ, בתחילה במסגרת משפחתית ובהמשך בכל שילוב אפשרי (טיולים רגליים, טיולי ג'יפים צלילה וצניחה עם חברים מהבית ועם חברים מהיחידה).

הודי היה פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד". חבריו מספרים שהיה חבר טוב וקשוב, איש שיחה נבון ובוגר שהצטיין בכל תחום. חבריו שנהנו משנינותו הרבה ומחיקוייו המעולים אהבו לבלות איתו, ולצחוק איתו.

קודם גיוסו לצבא, הצטרף לכשמונה חודשי עבודה חקלאית במסגרת מיזם "עבודה גלילית" בקיבוץ מחניים בצפון. היו אלה חודשים משמעותיים ומהנים ביותר בעבורו. הודי אהב את האדמה ואת ההווי. בתקופה זו כתב במחברותיו על החוט המקשר אותו - בין סבתא רבתא שהקימה קיבוץ, סבא שחינך ילדיי פנימייה ומיקומו ותפקידו בשרשרת העשייה הציונית: "סיימנו עכשיו שיחה על האם טוב למות בעד ארצנו... אותה זיקה שהייתה לסבתא חסיה שלי, יש גם לכל אדם בלאום היהודי לאורך ההיסטוריה, בין אם הוא שומר מצוות או לא, חובש כיפה או לא. אותה זיקה גם אני מרגיש עכשיו כשאני נושם את האוויר של עמק החולה מתחתיי. זה הבית שלי ואני אשמור עליו.

אני רוצה ללכלך את הידיים שלי בשביל המקום הזה... ומה שמרכיב את המקום הזה זה לא רק האדמה, זה בנוי מהאדמה ומהאדם שעליה. אותו אדם שנלחם...

אני חושב שעכשיו המשימה שלנו בתור אותם אנשים שיש להם זיקה לאדמה הזאת ולעם הזה מתחלקת לשניים: האחד לשמור על הבית מכל משמר והשני לטפח אותו, תמיד לשאוף שהמקום הזה יהיה יותר טוב, כל אחד בדרכו. לחנך דור, לנטוע עץ, לחרוש שדה, לסלול כביש, לאהוב את מה שקיבלנו ולחבק את זה".

באפריל 2016 התגייס לחובלים ומשם עבר לסיירת צנחנים. עבר את כל המסלול החל מחייל בהכשרה ועד לתפקיד מ"פ בסיירת. במסגרת זו יצא ללימודים במכללה לפיקוד טקטי (המלט"ק) והיה בוגר מחזור כ"ב.

במסגרת זו גם הכיר את אשתו, יובל, לה נישא בספטמבר 2024.

בשנת 2021 הודי השתתף במסע "ברק השמים", מסע צניחה לזכר מאה שנה לחנה סנש, בסלובקיה. ביומנו כתב: "באוויר הצלחתי לחשוב על הצונחים שהיו שם, במקום שהוא בין בית לגיהינום באותה תקופה, בלי שום תחושה אחרת מלבד שליחות ציונית. חשבתי איך ברגע משקל המשימה נעשה כבד ממשקל המצנח".

בסוף המסע נערך טקס בבית הקברות היהודי בעיר בודפשט, שם הודי תיאר: "מלווה אותי בראש ובלב התחושה מאנדרטת הנעליים שעל גדות הדנובה, כאילו צעקו היינו פה וחיינו אל תשכחו אותנו...

איך מאחת מנקודות השפל בהיסטוריה של עמנו אל הרגע המפעים של לידה מחדש. הצלקת העמוקה שהשאירה לנו השואה חייבת להישאר מהדהדת בגופנו כיהודים גם בדורות הבאים, אך אסור לתת לה להכניס אותנו לבכי על מר גורלנו כי קמנו וכי נולדנו מחדש.

לא יכולתי לבקש סיום משמעותי יותר למסע הזה. אני גאה להיות יהודי במדינת ישראל, קצין בצה"ל וצנחן".

בחודש ינואר 2023 במסגרת אחד מהאימונים של סיירת צנחנים הודי מצא קסדה בסמוך לבאר מילכה. חקר, שיפץ והפך אותה לחנוכיה. סיפור מעניין, כתבו אוהביו, שכן מועד הקרב אליו שייך את הקסדה הינו אותו מועד במדויק של נפילתו, נר ראשון של חנוכה.

בשבת כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל כל הנמצאים באזור. בבוקר זה החלה מלחמה.

הודי, שהיה מ"פ (מפקד פלוגה) מסלול של סיירת צנחנים, חבר באותו הבוקר עם פלוגתו ללחימה בקיבוץ זיקים. יחד עם כיתת הכוננות ואנשי הקיבוץ, הוא נלחם במחבלים במשך עשרה ימים ומנע מהם להיכנס לקיבוץ. הכתב אלמוג בוקר צייץ: "מהראשונים שהגיעו לזיקים בשבעה האוקטובר, נלחם על הבית שלנו כאילו היה זה הבית שלו".

מאז ועד לנפילתו לחם הוד בעזה תחת שלוש יחידות שונות. בין היתר פיקד, כמפקד פלוגת הכשרות מ"כים צנחנים בגדוד 450 של ביסל"ח, על חיסול יחיא סינוואר, שהיה ראש הלשכה המדינית וממייסדי הזרוע הצבאית של חמאס.

במהלך כל התקופה לא נפצע אף חייל תחת פיקודו של הוד. ובכך מימש את השבועה שלקח על עצמו בראשית ימיו כמפקד: "לא יהיה מצב בו שערה של אחד מחייליי תיפול ואני לא אהיה שם ראשון על מנת להצילו".

רב-סרן הוד שרייבמן נפל בקרב ביום כ"ה בכסלו תשפ"ה (26.12.2024) בג'באלייה בהיתקלות קשה וארוכה מול מחבלים, כשהלך בראש הכוח במסגרת היחידה הרב-ממדית, אליה הגיע לתפקיד מפקד פלגת חוד כחודש קודם לכן. בן עשרים ושבע בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין במושב צופית. הותיר אחריו אישה, הורים ואחים.

אוהביו וחייליו תיארו אותו כ"גיבור אמיתי ללא כוחות על", היה לו חוסן פנימי ויציבות איתנה שאפשרו לו להתמודד עם אתגרים ולהוביל את חייליו בשדה קרב. עם זאת היה עדין נפש וטוב לב, התנהל בצניעות ובפשטות בחיוך וללא 'פוזה'. אדם בעל לב זהב, מלא ערכים, עם החיוך הכי יפה שהפיץ אור בכל אשר פנה.

הודי, כתבו אוהביו, שמר באהבה ובמסירות על המסגרת המשפחתית ועל תפקידו בה. הוא היה בן, נכד, אח ובעל מסור, דואג אוהב וחייכן, וחבר נאמן לכל סובביו. השאיר אחריו כתבים רבים ולבבות רבים בהם נגע.